פסק-דין בתיק ת"א 732-09

מדובר בכתב תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בגין תאונת דרכים שאירעה לה. כן מדובר בהודעת צד ג' שהגישה הנתבעת 2 כנגד הנתבע 1, ובהודעת צד ג' שהגיש הנתבע 1 כנגד נתבעת 3 וכנגד הגב' אתי קרקסוני.

בכתב תביעתה ציינה התובעת כי ביום 10/9/05 ובסמוך לכך בעת שנסעה על טרקטורון, כאשר הנתבע 1 היה זה שנהג בטרקטורון, התנגש הטרקטורון בעוצמה בטרקטורון אחר ומעוצמת ההתנגשות היא הועפה מן הטרקטורון ונחבלה בחלקי גופה השונים.

הנתבע 1 מצידו ציין בטיעוניו כי הנתבעת 3 ביטחה את הטרקטורון עובר לתאונה, ולכן עליה לפצות התובעת. במהלך הדיונים הגיש הנתבע 1 במקביל גם הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 3 וכנגד הגברת אתי קרקסוני, שלטענתו הייתה סוכנת הביטוח שבאמצעותה הוא בוטח ע"י הנתבעת 3. הנתבעת 2 הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבע 1 לשיפויה, במקרה שהתביעה שכנגד תתקבל.

סוגיית האחריות

בכתבי טענותיו ובסיכומיו טען הנתבע 1, כי עובר לתאונה סוכם בין אמו לבין הנתבעת 3 על כך שהנתבעת 3 תבטח אותו ובפועל הוצאה פוליסה על ידי חתמת שעבדה בסוכנות הביטוח של הגברת קרקסוני בשם הנתבעת 3. לדבריו, פוליסת הביטוח האמורה לא שולמה, זאת על אף שאמו מסרה אמצעי תשלום לחברת הכשרת היישוב והוצג לה מצג שקיים כיסוי ביטוחי.

כן טען הנתבע 1 בכתבי טענותיו וסיכומיו, כי הכיסוי הביטוחי שערך האדם שמכר את הרכב לנתבע 1, מר גיאר, המשיך לחול ממועד רכישת הטרקטורון ועד לתאונה בהתאם להסכמתו של מר גיאר ובהתאם למצג שהוצג על ידי סוכנות הביטוח של הגב' קרקסוני. בנוסף ציין הנתבע 1 כי יש להחיל בענייניו את סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי ועל כך יידון פסק הדין בהמשך.

הנתבעת 3 מצידה טענה בכתבי טענותיה ובסיכומיה כי לנתבע 1 לא נערך כל ביטוח על ידי הנתבעת 3 באמצעות הגברת קרקסוני וזאת לאחר שאמו של הנתבע 1 שאמורה הייתה לשלם עבור הביטוח לא עשתה כן. כן ציינה הנתבעת 3 כי במהלך רכישת הטרקטורון הובהר לאביו של הנתבע 1 על ידי מוכר הרכב, מר גיאר, באופן מפורש כי תעודת הביטוח שעמדה לטובתו של מר גיאר לא תכסה את הנתבע 3 ובהמשך בוטלה התעודה האמורה על ידי מר גיאר, עובר לתאונה, והביטוח האמור לא כיסה את התאונה האמורה.

הנתבעת 2 מצידה, חברת קרנית, טענה בכתבי טענותיה ובסיכומיה לכך שעל הנתבעת 3 ועל הגב' קרקסוני לפצות את התובעת וזאת בהתאם לטענות הבסיסיות שטען הנתבע 1.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו בפני אני קובע כדלקמן:

סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל 1970.

מדובר בטרקטורון שנרכש על ידי הנתבע, ממר גיאר, ביום 30.8.05 בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על כך שעובר למכירת הטרקטורון בוטח הטרקטורון באמצעות הנתבעת 3 וכן לא הייתה מחלוקת על כך שביום 30/8/05 הודיע מר גיאר לנתבעת 3 - חברת הכשרת היישוב - על ביטול פוליסת הביטוח. תאונת הדרכים אירעה ביום 10/9/05 וכפי שצוין לעיל טענה הנתבעת 3 כי בעת התאונה לא עמדה כל פוליסה תקפה שביטחה את הנתבע 1, שנהג בטרקטורון.

סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל 1970, (להלן : "פקודת ביטוח רכב מנועי") קובע כדקלמן " מבטח לא יהיה חייב לשלם לפי סעיפים 19 או 21(א) בקשר לחבות, אם לפני המאורע שגרם למוות או לחבלת הגוף שמהם נובעת החבות בוטלה הפוליסה בהסכמה הדדית או בתוקף הוראה שבפוליסה; אולם לא יהיה לביטול תוקף כלפי הניזוק או שאיריו אלא כעבור עשרים ואחר יום לאחר שניתנה לבעל הפוליסה הודעה בכתב על הביטול; ניתנה ההודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, יראו את התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך מתן ההודעה".

עיון בסעיף 24 מעלה, כי על פי אותו סעיף, לא יהיה תוקף לביטול פוליסת הביטוח שבאמצעותה בוטח מר גיאר, כלפי התובעת (שהיא הניזוקה בתיק נשוא דיוננו), אלא כעבור 21 יום לאחר מתן הודעת ביטול הפוליסה. בענייננו כאמור, הודיע מר גיאר על פי טענת הנתבעת 3 לנתבעת 3 על ביטול פוליסת הביטוח כבר ביום 30/8/05 והתאונה אירעה ביום 10/9/05. בנסיבות האמורות לעיל ניתן לומר שעל פי לשונו של סעיף 24 לחוק לא יחול ביטול פוליסת הביטוח על הנתבע 1, שכן במועד התאונה טרם חלפו 21 ממועד ביטול פוליסת הביטוח ע"י מר גיאר ובפועל יהיה על הנתבעת 3 לפצות את התובעת.

בסיכומיה טענה הנתבעת 3 כי מטרתו של סעיף 24 לא הייתה להגן על עוברי חוק  הנוהגים ללא ביטוח ולדבריה, מאחר שסעיף 2 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי על המשתמש ברכב מנועי לפצות הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה היה מעורב, ובנסיבות אלה, לטענתה, אילולא היה הנתבע 1 נתבע בתיקנו באופן ישיר כנתבע בתיק, ייתכן שהיה מקום לחייב את הנתבעת 3 בנזקי התובעת ואולם כאשר הנתבע 1 הינו נתבע ישיר בתיק, ולאחר שהחוק קובע מפורשות כי נהג הרכב חייב לפצות את הנפגע אין אפשרות חוקית לחייב את הנתבעת 3 בנזקי התובעת.

דיון

עיון בסעיף 24 לפקודת רכב מנועי מעלה כי אותו סעיף מנוסח בקצרה ובו נקבע כי לביטול פוליסה לא יהיה תוקף כלפי הניזוק או שאריו אלא כעבור 21 יום לאחר מתן הודעת ביטול הפוליסה. באותו סעיף אין כל התייחסות לשאלה האם הנהג שנהג ברכב הפוגע הינו נתבע במסגרת כתב התביעה. מתוך כל האמור בסעיף הנ"ל, עולה כי מדובר בסעיף "סוציאלי", שבאמצעותו ניסה המחוקק לגשר, בין היתר, על תקופת המעבר שבין מכר רכבו של אדם וביטול הפוליסה על ידו, לבין רכישת פוליסה חדשה על ידי רוכש הרכב מתוך הנחה שבתקופה האמורה עלולות להיווצר טעויות על ידי הצדדים, באופן העלול להעמיד את רוכש הרכב בסיכון של תשלום נזקי תאונה בשל העדר ביטוח, כפי שאירע בעיננו.

יוער כי ההסדר האמור בא להגן הן על הניזוק מפני מצב בו לאחר ביטול הביטוח על ידי המבוטח יעמוד מול  נתבע שאינו חברת ביטוח שיכולתו הכלכלית לפצותו מוגבלת, והן על נהג פוגע שבשל טעות זמנית, כאמור, לא הספיק לרכוש תעודת ביטוח והוא עלול לעמוד במצב בו יאלץ לשלם סכומי נזק שיגרמו לקריסתו הכלכלית.

יצוין כי מאחר ומדובר בהסדר חקיקתי פשוט וברור יכולות חברות הביטוח לגלם את סך הסיכון הקם מתוך סעיף זה בסכומים שהן גובות מן המבוטחים באופן שמחלק את הסיכון ואת עלות ההסדר החקיקתי בין כלל נהגי הרכב במדינה.

זאת ועוד, בסיכומיה טענה הנתבעת 3 כי הנתבע 1 הסיע את התובעת בניגוד לתנאי הרישיון ועל כן לא ניתן יהיה לחייב את הנתבעת 3 בסכום התביעה. יצוין כי הנתבעת 3, שהינה גם צד ג' 1, לא טענה הטענה האמורה בכתבי טענותיה, ובפועל מדובר בהרחבת חזית. זאת ועוד הנתבעת 3 גם לא הוכיחה עובדתית שאכן הסעת התובעת הייתה בניגוד לאמור ברישיון הרכב ובפועל לא נדון העניין לגופו במהלך הדיונים שלפני.